תכנון שרשרת אספקה טוב נשען על שבע קבוצות נתונים: ביקוש בפועל לכל פריט, זמני אספקה אמיתיים מכל ספק, עלות מלאה ליחידה, רמות מלאי נוכחיות, מגבלות קיבולת במחסן ובהובלה, שיעורי החזרות ופחת, ורמת השירות שהלקוחות מצפים לה.
מי שמחליט על מלאי והפצה בלי הנתונים האלה בוחר בפועל לפי תחושה, וזה נראה במדפים ריקים בחלק מהפריטים ובכסף תקוע בפריטים אחרים.
הדרך להתחיל היא לאסוף שנה עד שנתיים של נתוני ביקוש, לנקות מהם חריגים חד-פעמיים, ולמדוד את זמן האספקה בפועל במקום לסמוך על מה שהספק הבטיח.
ימה – ייעוץ וסחר מלווה עסקים בייעוץ לוגיסטי ובניהול פרויקטים לוגיסטיים, כולל פרויקטים שבהם הפתרון הוא מכולות קירור לסחורה רגישה.
רוצים לעבור על הנתונים של העסק שלכם?
פנו אל ימה – ייעוץ וסחר ונתחיל מהמספרים.

מהם הנתונים הבסיסיים שצריך לפני תכנון שרשרת אספקה?
הנתון הראשון הוא ביקוש, ולא מכירות.
מכירות מתעדות מה יצא מהמחסן, ואילו ביקוש כולל גם הזמנות שלא סופקו כי הפריט חסר.
עסק שמסתכל רק על מכירות יסיק שהביקוש לפריט נמוך, כשבפועל הפריט פשוט לא היה על המדף חצי שנה.
את הביקוש מודדים לכל פריט, שנקרא בלוגיסטיקה "SKU" (מק"ט, קוד מזהה ייחודי לכל פריט), לפי שבוע או חודש, ולפחות על פני שנה שלמה כדי לראות עונתיות.
הנתונים נמשכים בדרך כלל ממערכת תכנון משאבים (ERP).
כדאי לסמן מראש חריגים כמו מכרז גדול או מבצע חד-פעמי, כדי שלא ינפחו את התחזית של החודשים הבאים.
הנתון השני הוא "זמן אספקה" (lead time), הזמן מרגע ההזמנה מהספק ועד שהסחורה זמינה למכירה.
בייבוא ימי הוא כולל הכנה אצל הספק, העמסה, הפלגה, פריקה במסוף, שחרור מהמכס והובלה למחסן.
כדאי לתעד לא רק ממוצע אלא גם פיזור: ספק שמגיע בין 25 ל-45 ימים דורש מלאי גדול יותר מספק שמגיע תמיד אחרי 35.
הנתון השלישי הוא עלות מלאה ליחידה: מחיר רכישה, הובלה, מכס, ביטוח, אחסון וריבית על הכסף שתקוע במלאי.
בתנאי מכר כמו "FOB" (הקונה אחראי להובלה ולביטוח מרגע שהסחורה הועמסה על האונייה) מרכיבי ההובלה והביטוח עליכם, ולכן הם חלק מהחישוב מההתחלה ולא תוספת בדיעבד.
| נתון | מאיפה משיגים אותו | איזו החלטה הוא מזין |
|---|---|---|
| ביקוש לפי SKU | דוחות מכירות והזמנות שלא סופקו | כמה להזמין ומתי |
| זמן אספקה בפועל | תאריכי הזמנה, העמסה, הגעה ושחרור מהנמל | נקודת הזמנה מחדש ומלאי ביטחון |
| עלות מלאה ליחידה | חשבוניות ספק, מכס, הובלה וביטוח | אילו פריטים להחזיק ואילו להזמין לפי דרישה |
| קיבולת מחסן והובלה | מדידת שטח ונפח, תעריפי מובילים | כמה מלאי אפשר להחזיק ובאיזה אתר |
| החזרות ופחת | דוחות החזרות וספירות מלאי | תוספת ביטחון ובחירת ספק |
אילו נתונים קובעים כמה מלאי להחזיק?
שלושה נתונים קובעים את רמת המלאי: ביקוש יומי ממוצע, זמן האספקה, והתנודתיות של שניהם.
מהם מחשבים "נקודת הזמנה מחדש" (הכמות במלאי שבה מוציאים הזמנה חדשה לספק).
הנוסחה היא ביקוש יומי ממוצע כפול זמן האספקה בימים, ועוד "מלאי ביטחון" (כמות עודפת שמגינה מפני תנודות בביקוש ובאספקה).
דוגמה: פריט שנמכר בממוצע 40 יחידות ביום, עם סטיית תקן יומית של 12 יחידות וזמן אספקה קבוע של 21 ימים.
הביקוש בזמן האספקה הוא 840 יחידות.
סטיית התקן על פני 21 ימים היא כ-12 כפול שורש של 21, כלומר כ-55 יחידות, וברמת שירות של 95 אחוז (מקדם 1.65) מלאי הביטחון עומד על כ-91 יחידות.
נקודת ההזמנה מחדש היא אפוא כ-931 יחידות.
החישוב הזה מניח זמן אספקה קבוע.
כשזמן האספקה עצמו משתנה, המלאי הנדרש גדל, ולכן חשוב שיהיו בידיכם תאריכים אמיתיים של עשרות הזמנות קודמות ולא רק הערכה של הספק.
לא כל הפריטים ראויים לאותה רמת מלאי. "ניתוח ABC" מחלק את הפריטים לשלוש קבוצות לפי תרומתם למחזור: קבוצה A של מעטים ומרכזיים, וקבוצה C של פריטים רבים שתרומתם קטנה.
בדרך כלל מיעוט קטן מהפריטים מייצר את רוב המחזור, ולכן מלאי הביטחון הגבוה שייך לקבוצה A, ופריטי C אפשר להזמין בכמויות קטנות או לפי דרישה.
הנתונים חשובים גם כדי להימנע מתנודות מיותרות. "אפקט השוט" (Bullwhip Effect) הוא תופעה שבה תנודה קטנה בביקוש הסופי מתעצמת ככל שעולים בשרשרת, מהקמעונאי למפיץ וליצרן.
היא תוארה במאמר מ-1997 בכתב העת Sloan Management Review על ידי חוקרים ובהם האו לי מאוניברסיטת סטנפורד, והיא מחמירה בעיקר כשכל חוליה מזמינה לפי ההזמנה האחרונה ולא לפי הביקוש האמיתי.
לדברי מנהל לוגיסטיקה ותיק בענף היבוא והיצוא, "הטעות הנפוצה היא להגדיר מלאי ביטחון פעם אחת ולשכוח ממנו.
אחרי שנה הספק השתנה, הביקוש השתנה, והמספר במערכת נשאר אותו מספר".
איך מחליטים על הפצה ומיקום המלאי?
החלטות הפצה נשענות על נתוני הזמנות ולא רק על נתוני מלאי.
צריך לדעת כמה שורות יש בכל הזמנה, כמה יחידות בשורה, באילו חלונות זמן הלקוחות מקבלים סחורה, ומה עולה כל מסלול הובלה.
הזמנות רבות וקטנות מצדיקות מלאי קרוב ללקוח, והזמנות גדולות ומועטות מתאימות בדרך כלל למחסן מרכזי אחד.
נתון שני הוא רמת השירות בפועל. "שיעור מילוי" (fill rate) הוא אחוז היחידות שסופקו מהמלאי מתוך מה שהוזמן.
מודדים אותו לכל לקוח ולכל קבוצת פריטים, כי לקוח שמקבל הזמנות חלקיות פעמיים ברציפות מתחיל לחפש ספק אחר, והמחיר הזה לא מופיע בדוח העלויות.
נתון שלישי הוא קיבולת.
כמה משטחים נכנסים למחסן בשיא העונה, וכמה בשגרה?
אם השיא קצר, אפשר להחזיק קיבולת זמנית במקום להתחייב לשטח קבוע, למשל בהשכרה או ברכישה של מכולות אחסון לתקופה מוגדרת.
כשהשאלה היא אם לשכור או לקנות, כדאי לחשב לפי משך השימוש הצפוי ולא לפי המחיר החודשי בלבד.
בסחורה רגישה לטמפרטורה או עם תוקף קצר מתווספים נתונים נוספים: טווח הטמפרטורה הנדרש, תוקף נותר בקבלה וזמן שהייה מרבי בדרך.
כאן כבר מדובר בבחירה בין מחסן מקורר קבוע לבין מכולות קירור, והנתונים האלה קובעים איזה פתרון מתאים.
כל ההחלטות האלה נשענות על כך שהמלאי במערכת זהה למלאי על המדף.
לכן ניהול מחסן לוגיסטי מדויק, עם ספירות מחזוריות ותיעוד של כל תנועה, הוא תנאי לכל תכנון הפצה ולא שלב נפרד ממנו.
מה עושים כשהנתונים חסרים או לא אמינים?
רוב העסקים מתחילים עם נתונים חלקיים, וזה לא מונע תכנון.
מה שמונע אותו הוא להמתין לנתונים מושלמים.
כדאי להתחיל בפריטי קבוצה A, שבהם הנתונים חשובים ביותר, ולהרחיב משם.
- איחוד כפילויות: אותו פריט שמופיע בשני מקטים, או יחידות מידה שונות (קרטון מול יחידה) באותו דוח.
- השוואת מלאי במערכת למלאי פיזי בספירה של פריטי A, וחישוב אחוז הפער.
- איסוף תאריכי זמן אספקה בפועל מ-20 עד 30 ההזמנות האחרונות לכל ספק מרכזי.
- הפרדה בין ביקוש רגיל לביקוש חריג, ותיעוד הסיבה לכל חריג.
- קביעת קצב עדכון קבוע, למשל בדיקה חודשית של נקודות ההזמנה.
גם נתוני נזק והפסד הם חלק מהתמונה.
כשמטען הגיע פגום או חסר, דוח של שמאות מטענים מתעד את גובה הנזק והסיבה לו, ואז אפשר לדעת אם הבעיה היא אצל ספק מסוים, בנתיב מסוים או באריזה.
בלי התיעוד הזה הפחת נראה כמו רעש אקראי, ועם התיעוד אפשר לפעול.
כשהפערים גדולים, כדאי לצמצם את התכנון לשאלה אחת בכל פעם: כמה להזמין מהספק המרכזי, או אילו פריטים להעביר להזמנה לפי דרישה.
תכנון קטן שנשען על נתונים אמינים עדיף על מודל גדול שנשען על ניחושים.
שאלות נפוצות
כמה שאלות שעולות בדרך כלל כשמתחילים לאסוף נתונים לתכנון.
כמה היסטוריית מכירות צריך כדי להתחיל?
שנה אחת היא המינימום, כי היא מאפשרת לראות עונתיות.
שנתיים טובות יותר, בעיקר לפריטים עם עונתיות חדה.
אם יש פחות משנה, אפשר להתחיל בתחזית זהירה ולעדכן אותה מדי חודש.
האם עסק קטן צריך מערכת ERP כדי לתכנן?
לא בהכרח.
גיליון נתונים מסודר עם מכירות, הזמנות ותאריכי הגעה מספיק כדי לחשב נקודת הזמנה מחדש לפריטים המרכזיים.
מערכת ממוחשבת הופכת לנחוצה כשיש מאות פריטים או כמה אתרי אחסון.
כל כמה זמן מעדכנים את תכנון שרשרת האספקה?
את נקודות ההזמנה ומלאי הביטחון כדאי לעדכן אחת לחודש עד אחת לרבעון, ולבצע סקירה מלאה פעם בשנה.
עדכון מיידי נדרש כשמחליפים ספק, כשזמן האספקה משתנה משמעותית או כשנכנס מוצר חדש.
מתי כדאי להיעזר ביועץ חיצוני?
כשהנתונים קיימים אך אין מי שמנתח אותם, כשיש שינוי מבני כמו מעבר למחסן חדש או פתיחת קו ייבוא, או כשהעלויות עולות בלי הסבר ברור.
מבט מבחוץ חוסך בדרך כלל חודשים של ניסוי וטעייה.
תכנון שרשרת אספקה עם ימה – ייעוץ וסחר: מאיפה מתחילים?
ההחלטות על מלאי והפצה טובות כמו הנתונים שמאחוריהן: ביקוש אמיתי, זמני אספקה מתועדים ועלות מלאה ליחידה.
את הנתונים האלה לא צריך להשלים בבת אחת, אפשר להתחיל מפריטי קבוצה A ולהרחיב.
ימה – ייעוץ וסחר נשענת על ניסיון של גד ברק, דור שני לקצינים ימיים ובוגר בית הספר לקציני ים בעכו והאוניברסיטה העברית, שצבר 23 שנות ניסיון כסמנכ"ל לוגיסטיקה בחברת מהדרין תנופורט יצוא.
הניסיון הזה בניהול מערכות יבוא ויצוא הוא הבסיס לייעוץ הלוגיסטי ולניהול הפרויקטים של החברה.
אם אתם מתכננים או מחדשים תכנון שרשרת אספקה ורוצים להתחיל בנתונים הנכונים, צרו קשר עם ימה – ייעוץ וסחר ונבנה יחד רשימה של מה לאסוף ומה לחשב קודם.
